Edit with
שלושה תחומים עם אתגרים מתועדים מהגליל המערבי. כל צוות יבחר את האתגר המדויק שלו בתוך המסלול.
שימוש בחיישנים, רחפנים ובינה מלאכותית כדי למקסם יבול ולייעל שימוש במים ובדשן.
שיבושי GPS מבצעיים באזור הצפון, מתועדים ברציפות מ-2023 ועד היום, המחייבים חזרה לסימון ידני של שורות ריסוס וזריעה במקום ניווט אוטונומי
איתור נזילות בקווי טפטוף טמונים בקרקע - קשה לגלות בזמן, גורם לבזבוז מים ופגיעה בגידול
הערכת יבול (באבוקדו ובנשירים) המתבצעת כיום ידנית לפי ספירת חנטים בשטח, תהליך גוזל זמן שקריטי לתכנון שרשרת האספקה
עלות גבוהה של שירותי רחפנים לריסוס, איתור מזיקים ובדיקת יעילות השקיה
חשיפה לפריצות סייבר במערכות בקרה, השקיה ודישון אוטומטיות
עומסי חום ברפת החלב — הקיץ הולך וקשה משנה לשנה. מערכות הרטבה ואיוורור יעילות ברפתות מקורות, אך רפתות מרחביות דורשות פתרון אחר
מעבר לציוד אוטומטי ומכונות קטיף מתקדמות כדי לצמצם תלות בפועלים.
אי-התאמה של מכונות קטיף מסיביות למדרונות ולטרסות בהן גדלים מטעי האבוקדו והבננות באזור
מחסור חריף בכוח אדם לקטיף בעונות שיא, שהוביל בעבר לגיוס מתנדבים כדי להשלים קטיף לפני שהפרי נרקב
האבקה מלאכותית הנעשית ידנית בחלק מהגידולים (למשל אנונה), תהליך הדורש שעות עבודה רבות
קטיף תיירותי מרחוק כאשר אין גישה בטוחה לשטח - סיור וירטואלי, קטיף ממוכן, ואריזת התוצרת ישירות ללקוח
הגנה מפני גניבות חקלאיות, בעיקר של יבול אבוקדו
שמירה על משאבים טבעיים באמצעות הפחתת הדברה ומניעת סחף קרקע.
שטחי מטעים הגובלים בשמורות טבע כמו נחל כזיב, שם החקלאות ממשיכה אך מוגבלת בקרבה לשטח המוגן
פטריית פוזריום בבננות וחיפושית אמברוזיה באבוקדו (המזוהה בנגע לבן על הקליפה) - פתרונות ההדברה הקיימים, כמו בריכות טבילה, אינם יעילים מספיק ונדרש פתרון כגון התזה
קושי לשלב מערכות אגרו-סולאר במטעים קיימים, כשחברות האנרגיה מעדיפות שטח פנוי לפני נטיעה, וצורך בפתרונות דו-שימוש לגידולים בין השורות ומתחת לפאנלים
רוחות מזרחיות שעוצמתן גוברת בשנים האחרונות פוגעות ביבול; עצי בלימת רוח קבועים מטילים צל ומתחרים על שורשים, ורשתות קבועות מתבלות עם הזמן
ריח מלולים ורפתות הפוגע באיכות החיים של התושבים בסביבה, גם במתקנים מבוקרים